ברכישה חברה ישראלית ע"י קבוצה בינלאומית מתעוררת מחלוקת עם רשות המיסים המוכרת כ מיסוי "שינוי מודל עסקי".
עיקר המחלוקת עם רשות המיסים הוא סביב הקניין הרוחני בחברה הישראלית הנרכשת - האם יש לראות בקניין הרוחני אשר בבעלות החברה הישראלית כנמכר לחברה הרוכשת ואז יש לחייבה במס רווח הון, או, לקבל את עמדת החברה שהקניין הרוחני נותר בידיה גם לאחר האקזיט ועל כן אינה חייבת במס נוסף.
בפסק דין מדטרוניק שניתן לאחרונה, דחה בית המשפט את עמדת החברה וקבע על פי הראיות שהוצגו בפניו כי "המערערת נתנה לחברת האם, מדטרוניק, זכות מלאה ושלמה לעשות שימוש בקניין הרוחני שלה, וזאת כמעט לכל אורך חייו הכלכליים. לגבי פטנטים מסוימים אף דאגה המערערת לרשום אותם על שם חברת האם".
נקודה נוספת אליה התייחס בית המשפט אשר לדעתו מוכיחה כי הקניין הרוחני יצא מרשות החברה בישראל – "היא העובדה כי הסכמי הרישיון והמו"פ נחתמו סמוך לפני הפסקת פעילותה של המערערת" ועל כן יש לראות בהם כסות לעסקה האמיתית של השתלטות של החברה הרוכשת על נכסים ופעילות של החברה הנרכשת.
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופט שמואל בורנשטיין מצטרף לשני פסקי דין נוספים בנושא בעניין ג'יטקו ובעניין ברודקום אשר גם הם ניתנו ע"י כב' השופט שמואל בורנשטיין.
בעניין ג'יטקו קבע בית במשפט כי שינוי המודל העסקי - חתימת הסכם למכירת מניות חברה ישראלית לחברה זרה, ולאחר מכן חתימת הסכם רישיון והסכם מו"פ בין החברה הישראלית והחברה הזרה - אינו אלא הותרת הקליפה התאגידית של החברה הישראלית ריקה מכל תוכן, ולפיכך כי שינוי המודל העסקי משקף מכירה של נכסי החברה הישראלית והוצאתם לחו"ל, כפי עמדת פקיד השומה.
בעוד שבעניין בורדקום נקבע, כי אין מקום לסווג מחדש את הפעולות האמורות אלא יש לתת להן תוקף משפטי ומיסויי "כמות שהן", ולפיכך כי יש לדחות את עמדת פקיד השומה שביקש לראות בהן כמשקפות את מכירת נכסי החברה הישראלית לאחר שהחברה הוכיחה כי פעילותה התרחבה, הכנסותיה ורווחיה גדלו ומספר העובדים בחברה אף גדל לאחר רכישתה.
סיכום ומסקנות
יש לבדוק באופן פרטני את העובדות של כל מקרה ומקרה ועל פי הן יש לקבוע האם יש מקום לטענת רשות המיסים למיסוי שינוי המודל העסקי.
במסגרת בדיקה זו יש לראות האם חלו שינויים משמעותיים בהיקף הנכסים, הסיכונים והעובדים שנותרו בחברה וכן האם עיקר השינוי נבע משיקולי מס.
בנוסף, יש לבחון לעומק את התנהלות הצדדים ולא להסתפק רק בהסכמים שנחתמו בין החברות.
כפי שנקבע בעניין ברודקום, לא בכל שינוי מודל עסקי יש להשתמש בכלי של סיווג שונה של העסקה והוא צריך להיעשות באופן מדוד ובוודאי שלא באופן "אוטומטי" וגורף.
משרדינו לרשותכם למתן ייעוץ והכוונה.
שלחו הודעה או צרו קשר טלפוני לשיחת ייעוץ ונשמח לעמוד לרשותכם.